חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע (בסעיף 59ו.) הוראות בנוגע לסוגיה של התקנת מעלית בבניין משותף.
ניתן לבצע התקנה של מעלית בכפוף למספר תנאים מצטברים:
- יש לקבל החלטה, במסגרת אסיפה כללית, ברוב של בעלי הדירות בבניין אשר בבעלותם לפחות 2/3 מהדירות שבבניין.
- ניתן לקבל היתר בניה להתקנת מעלית בבניין לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ח-1965.
- יהא ניתן להתקין את המעלית מבלי לגרום לפגיעה מהותית בדירות אחרות בבניין, ברכוש המשותף, או בחזות הבניין.
עוד קובע החוק בעניין זה:
- בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית הם אשר יישאו בכל הוצאות התקנתה (וניתן גם להחליט שבעלי דירות מסוימים לא ישתתפו).
- בעלי הדירות בקומת קרקע בבניין אינם מחויבים להשתתף בהוצאות התקנתה, גם אם הצביעו באסיפה בעד התקנת המעלית.
- כל בעלי הדירות חייבים להשתתף בעלות של תחזוקת והפעלת המעלית, ללא קשר לשאלת השימוש שלהם בה.
- עלות התשלומים דלעיל נקבעת בהתאם לשטח הרצפה של כל דירה (החלק היחסי ברכוש המשותף של כל דירה), לגביה חל התשלום הרלוונטי, לפי העניין.
חשוב לציין, כי כל האמור לעיל, הינו בכפוף לכך שתקנון הבניין המשותף אינו קובע הוראות מיוחדות אחרות בנושא.
במקרה של מחלוקת בין בעלי הדירות – הסמכות להכריע בנושא מוקנית למפקח על רישום המקרקעין, אשר רשאי להורות על ביטול החלטה, שינוייה, התנייתה בתנאים, לרבות תשלום פיצויים, וכו'.