לאחרונה, קבע בית המשפט העליון בפסק-דין (ע"א 4088/09), כי בהליך של פיצול מבנה מגורים למספר יחידות דיור פנימיות, יינתן פטור ממס שבח אך ורק לאחת מהיחידות שפוצלו, כאמור, זאת ללא קשר לסוגיה האם מדובר במבנה שנבנה כבית מגורים אחד ופוצל מלאכותית רק מבחינת החלוקה הפנימית.
למערערים היה בית פרטי צמוד קרקע, אשר אותו הם פיצלו בשלב כלשהו לשלוש יחידות דיור נפרדות, אותן הם השכירו לצדדים שלישיים.
ביום 1.4.07 חתמו המערערים על חוזה למכירת הבית, או אז פנו וביקשו ממנהל מס שבח לקבל פטור ממס שבח בגין עסקת המכר בגין הבית בכללותו, אולם אושר להם פטור ממס שבח אך ורק בגין יחידת דיור אחת מתוך השלוש.
הגדרת המונח "דירת מגורים" בסעיף 1 לחוק: "דירה או חלק מדירה […] ומשמשת למגורים, או מיועדת למגורים, לפי טיבה", קרי- ישנם שני מבחנים משפטיים חלופיים (עצמאיים):
הראשון- מבחן השימוש; והשני- שהדירה אכן מתאימה (במובן פיסי, אובייקטיבי) למגורים.
במקרה המדובר בית המשפט העליון קבע, כי המבחן הראשון התקיים, שהרי הבית הושכר לשלוש משפחות שונות (היו שעוני מים וחשמל פנימיים, וכו'), נמכר כפוף לחוזי השכירות, וכי שלוש הדירות כולן שימשו, בנפרד, למגורים.
עם זאת, לגבי המבחן השני – בית המשפט העליון קבע, כי אינו מתייחס לעצם הרישום בטאבו, או לאופי נכסים שכנים, אלא בוחן לגופם של הדברים, האמנם בפועל הדירה הספציפית בנויה למגורים.
לכן, בית המשפט העליון דחה הערעור והחליט במקרה המדובר, כי מנהל מס שבח צדק ואף הלך לקראת המערערים, בכך שהעניק להם פטור מתשלום מס השבח בגין הדירה הגדולה מבין השלוש.
בהקשר רצוי להוסיף ולהעיר, כי תכנון משפטי חוקי ונכון במסגרת העסקה, יכול היה, לכאורה, למנוע 'תאונת המס' המצערת ולחסוך למערערים כסף רב, ולכן חשוב להקפיד תמיד להיוועץ מראש עם עורך דין מקרקעין ומיסוי נדל"ן, כבר בשלב מקדמי, טרם ביצוע עסקת מכר.